ביטול הגבלת חשבון והגשת ערעור

ביטול הגבלת חשבון בנק הינו הליך אשר בו מוציא תחת ידו בית המשפט צו הגורע חלק או את כל השיקים שפורטו בערר על הגבלת חשבון הבנק – ערר זה מוגש בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי, במידה והלקוח סבור שהודעת ההגבלה הוצאה כנגדו על ידי הבנק שלא כדין. בחוק זה, ובפסיקה שגובשה במהלך השנים, פורטו התנאים בהם ייגרע בית המשפט שיקים מרשימת השיקים שחזרו ובין תנאים אלו ניתן למנות מקרים בהם התברר למשל שהשיקים חזרו בגלל טעות של הבנק, במקרה של שעת חרום אישי או כללי (כגון מלחמה), במקרה שהיה עיקול בחשבון (בתנאים מסויימים). טענה נוספת נפוצה היא שהיה ללקוח יסוד סביר להניח שהבנק יכבד את השיק, גם אם הייתה חריגה בחשבון. 
היה ומתברר למשרדנו כי אכן עומדות לצדו של של הלקוח טענות סבירות לביטול ההגבלה מוגשת על ידי משרדנו בקשה מיידית לעיכוב ההגבלה עד לבירור הערר. מניסיוננו, לאחר מספר ימים שמשרדנו מגיש את הבקשה – יעכב בית המשפט את ההגבלה עד להכרעה סופית בהליך הערר, עיכוב זה יישאר בתוקף עד לסיום הדיון בתיק (בד"כ חצי שנה עד שנה מיום הגשת הערר).
הפגיעה הקשה המתלווה להגבלה בבנק ישראל, בבנקים ובחברות דירוג האשראי מצדיקה בדיקה מעמיקה של עורך דין לשם בדיקת האפשרויות לביטול ההגבלה, על אחת כמה וכמה נכונים הדברים כאשר מדובר בהגבלת חשבון עסקי של חברה.

כהקדמה לדברים וכעורך דין, שהתמחותו מזה 25 שנים בביטול הגבלת חשבון בנק אני ממליץ לבעל חשבון שקיבל הודעה על הגבלת חשבונו להתייעץ עם עורך דין לשם בדיקת האפשרויות להגשת ערעור על הגבלת חשבון על פי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א – 1981 (להלן "חוק שיקים ללא כיסוי" או "החוק") שיביא לביטול הגבלת חשבון הבנק. במידה ובקשה לבית המשפט מוגשת לפני החלתה של ההגבלה יש סיכוי גבוה מאד שמועד תחילת ההגבלה תידחה עד לאחר ההכרעה בערעור. יש לציין כי כבר בעצם דחיית מועד ההגבלה יש יתרון לא מבוטל.
חשבון מוגבל:
סעיף 2 לחוק שיקים ללא כיסוי קובע מתי יהפוך חשבון בנק לחשבון מוגבל:

"הגבלת חשבון והגבלת לקוח
2. (א) חשבון יהיה מוגבל (להלן – חשבון מוגבל) ובעליו יהיה מוגבל (להלן – לקוח מוגבל) אם סורבו במשך שנים עשר חדשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון"
במילים אחרות, ברגע שיחזרו בחשבון בנק אחד של לקוח, ובמסגרת שנה אחת 10 שיקים ויותר, יהפוך החשבון להיות חשבון מוגבל.
תקופת ההגבלה של חשבון בנק מוגבל או של לקוח מוגבל הינה שנה אחת מהיום שבו נכנסה ההגבלה לתוקף (לגבי מוגבל חמור, המדובר בשנתיים).

ערעור על הגבלת חשבון בנק:
לקוח מוגבל, או לקוח מוגבל חמור רשאי להגיש ערעור על הגבלת החשבון שמשמעו ביטול הגבלת החשבון בבנק ישראל. במסגרת הערר יפרט המערער או עורך הדין שלו אילו שיקים יש לשיטתו לגרוע ממניין השיקים שהביאו להגבלת חשבון הבנק. סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי מפרט אף את הנימוקים שצריכים להתקיים על מנת שבית המשפט יקבל את הערעור ויכריז על ביטול הגבלת החשבון:
"(1) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות;
(2) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שנים אלה: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך ששים הימים האמורים בסעיף 2א;
(3) ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו;
(4) נבצר מהלקוח לטפל בענייניו מחמת פגיעה, בו או ברכושו, בפעולת איבה, ובשל כך סורב השיק;
(5) הלקוח הוא תושב של שטח שהוכרזה לגביו שעת חירום כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה "הכרזה על שעת חירום", ובין המועד שבו נמשך השיק ובין המועד שבו הוצג לפירעון חלה הרעה משמעותית בהכנסותיו של הלקוח עקב שעת החירום, ובשל כך סורב השיק."
מערכת היחסים בין בנק ללקוח מורכבת ושונה בין בנק לבנק ובין לקוח ולקוח. לא נדיר לשמוע על בנק שנוהג מול לקוח שלו בדרך מסוימת שנים, ולפתע "מתהפך" ונוהג אחרת, יהיו הסיבות אשר יהיו. קיימים מקרים לא מעטים בהם משרדנו נתקל בו מכבד הבנק שיקים, גם אם המדובר בחריגה מתנאי החשבון ומהאשראי שניתן ללקוח במשך תקופה ארוכ. לפתע, ללא הודעה מתאימה, מסרב הבנק לכבד שיקים אחרים ומביא את הלקוח למצב של הגבלת חשבון.
מצבים כאלו ומצבים דומים אחרים נכנסים לגדרו של סעיף 10(א)(3) אשר צוטט לעיל. אם יעלה בידי בעל החשבון להראות לבית המשפט כי היה לו יסוד סביר להניח שהשיקים נשוא ההגבלה יכובדו, ייגרעו אותם שיקים ממניין השיקים שבהודעה על הגבלת החשבון וההגבלה תבוטל.
המסקנה המתבקשת היא שכאשר מדובר בהתנהלות מתמשכת שבה נוהג בנק בדרך מסוימת כלפי לקוחו, ייראה בית המשפט באותה התנהלות מתמשכת כשינוי בחוזה הכתוב בין הבנק לבין הלקוח והחלתן של הסכמות חדשות. הסכמות חדשות אלו, אשר מבוססות על התנהגות הצדדים, תקפות אלא אם כן יודיע הבנק בדרך שאינה משתמעת לשני פנים על ביטולן. במקרה שבנק פעל בניגוד להסכמות אלו שבהתנהגות, תהיה בכך עילה טובה לביטול ההגבלה על חשבון הבנק של הלקוח.

עמד על כך בית המשפט בבבשא (ק"ג) 1149/03 חטב רפאל נ' בנק הפועלים בע"מ – סניף נהורה 670 (פורסם בנבו):
"לצד התופעה של שיקים חוזרים, ידועה ומוכרת גם התופעה (או שמא נאמר הנוהג) שלפיה נוהגים בנקים לאפשר ללקוח זה או אחר לחרוג ממסגרת האשראי המאושרת. זהו נוהג בעייתי. ניתן היה לחשוב, כי מסגרת האשראי המאושרת, אשר מטבע הדברים מעוגנת גם במסמך בכתב, כנדרש על פי כללי הבנקאות, הינה סופית ואין בילתא. מצב כזה היה בוודאי יוצר וודאות ובהירות, מאחר והלקוח היה יודע בדיוק שכל שיק שהוצא, אשר הצגתו עלולה להביא את החשבון לחריגה מעבר למסגרת המאושרת, יוחזר, ויכנס למניין השיקים המסורבים לקראת הגבלה אפשרית של החשבון. מצב כזה היה גם מגן על הבנק מפני טענות מטענות שונות כנגד סירוב השיק כאשר היתה מתעוררת שאלת ההגבלה.
אלא, שמסתבר שהמציאות מכתיבה, ככל הנראה, נורמה אחרת; הלקוח, אשר מתאפשרת לו מדי פעם חריגה מעבר למסגרת המאושרת, נזקק לה, לעיתים בחפץ לב ולעיתים בשל מצב של קושי כלכלי וחוסר ברירה, זאת על מנת להמשיך לכלכל את עסקו או את משק ביתו. הבנק, מהצד השני, נותן ידו לכך, יש להניח שלא מסיבות פילנטרופיות, אלא תוך הפקת רווחים לא מבוטלים הנובעים מהריבית הגבוהה יותר אשר בה נושא הלקוח במקרה של חריגה מן המסגרת המאושרת הפורמלית.
8. לא ייתכן, שלמצב עניינים כזה, לא תהיינה גם השלכות משפטיות. יש אף לזכור, בהקשר זה, כי ברוב המקרים, הגם שמדובר ב"הסכמה" או לפחות ב"הסכמה שבשתיקה", אין המדובר בשני צדדים שווים במעמדם, במקורותיהם וביכולתם הכלכלית. אני מודע לכך, כי ישנה מגמה בפסיקה, אשר סוברת, כי בנסיבות שבהן לקוח יודע היטב כי הוא תלוי ברצונו הטוב של הבנק – כלומר ברצותו יכבד שיק וברצותו יסרב לעשות כן – אין כדי להקים אצל הלקוח "יסוד סביר" לצפות לכך שהבנק יהיה חייב לכבד את השיק, כנדרש בעילה המפורטת בסעיף 10 (א) (3) לחוק.
עם זאת, נקבע גם כי תיתכנה נסיבות מסוימות, כגון כאלה שהבנק, בדרך של התנהגות, מאפשר ללקוח משיכות קבועות מעבר למסגרת האשראי המאושר, לאורך זמן, ללא החזרת שיקים, נסיבות אשר עשויות ללמד על אותו "יסוד סביר" אצל הלקוח. נכון הדבר, כי בנק איננו חייב לנהוג באופן דומה לאורך זמן ללא כל הגבלה, והוא אף זכאי לשקול מחדש את מדיניותו בכל עת, אך אם מראה לקוח כי בנק התיר לו לחרוג ממסגרת אשראי באופן תדיר ועל פני זמן ניכר, עשויה טענתו להתקבל (ראו, למשל: ע"א (מחוזי י-ם) 4305/98 מ.צ.י.ג.ה. בניין והשקעות בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-מח 98(4), 3116; הפ (כפר-סבא) 257/01 סמיר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-של 2002(2), 971).
הגם שהעקרון בדבר "יסוד סביר להניח" מערב לא רק יסוד סובייקטיבי אלא גם יסוד אובייקטיבי, אזי, מכח עקרונות כלליים של תום לב, הגינות ונאמנות, על הבנק להמשיך בכיבוד שיקים כל עוד לא הודיע בצורה סבירה והוגנת על ביטול הסכמתו להמשך החריגה ממסגרת האשראי (ראו: המ (שלום חיפה) 2664/97 מ.צ.ב. מפעלי בשר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ)."
לעניין בחינת היסוד הסביר של לקוח בנק להניח ששיקים יכובדו גם בחריגה מתנאי החשבון ושחשבון הבנק שלו לא יהפוך למוגבל, נפסק בע"א 583/94 (חיפה) ש.א. דפוס אופסט תפן בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , (פורסם בנבו):

"משמעותו של יסוד ה"סביר להניח" שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק… כוללת מרכיב אובייקטיבי ומרכיב סובייקטיבי, המשמשים זה במשולב עם זה ונבחנים זה לאורו של זה… מכיוון שכך, נדמה, כי סבירות הנחתו של הלקוח היינו היסוד האובייקטיבי, צריכה שתיבחן על רקע היסוד הסובייקטיבי…"
חובת משלוח התראה לאחר שסורבו 5 שיקים ומשמעותה לעניין ביטול הגבלת חשבון:
סעיף 6 תקנות שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 מטיל על הבנקים את החובה לשלוח התראה לבעל החשבון לאחר שסורבו בחשבון 5 שיקים, כתנאי להטלת הגבלה בבנק ישראל:

"6.(א) סורבו חמישה שיקים ישלח הבנק התראה לבעל חשבון, למיופה כוח ולמורשה חתימה בחשבון; לענין זה אין נפקה מינה אם סורבו שיקים נוספים במועד סירוב השיק החמישי; הוראות סעיף זה לא יחולו אם במועד שבו צריכה היתה להישלח התראה, נתקיימו כבר התנאים להגבלה.
(ב) הבנק ישלח את ההתראה לא יאוחר מחמישה ימי עסקים אחרי היום שבו סורב השיק החמישי כאמור.
(ג) לענין חובת משלוח התראה אין נפקה מינה אם השיקים שלענינם הוטלה ההגבלה אינם זהים לשיקים שפרטיהם נמסרו בהתראה, ובלבד שסורבו לפני תחילת ההגבלה."
בהתראה יודיע הבנק כי הוא סירב לפרוע 5 שיקים בחשבון ואף יתריע כי בהתקיים התנאים שבסעיף 2 לחוק שיקים ללא כיסוי תוטל הגבלה על החשבון ובעל החשבון (סעיף 7 לתקנות הנ"ל)

בהקשר להתראות לפני ולאחר הפיכת חשבון למוגבל, קובע חוק שיקים ללא כיסוי בסעיף 10 ב' כי לא יתקבל ערעור ערעור על הגבלת חשבון מנימוקים אלו:

"(1) פגם שנפל בהתראה;
(2) אי קבלת התראה, ובלבד שהבנק שלח התראה."
במילים אחרות, פגם שנפל בהתראה (כמו למשל מספר שיק לא נכון), ו/או אי קבלת ההתראה על ידי בעל החשבון לא יהוו נימוק טוב לערעור על הגבלת חשבון בבנק ישראל. אולם, אם יוכיח בעל החשבון המוגבל שההתראה כלל לא נשלחה אליו – המדובר בהחלט בנימוק טוב לביטול הגבלת חשבון.
בעניין זה נפסק בבש"א 30/05 (שלום כפ"ס) גרינברג נ' בנק לאומי לישראל (פורסם בנבו):

"אי משלוח התראה
המבקשת טוענת כי לא קיבלה כל הודעה בדבר סירוב השיקים נשוא הבקשה. ברי, כי אין מוטלת על הבנק חובה ליידע את הלקוח בדבר החזרת כל שיק ושיק, וזאת בכפוף לכך שלאחר סירובם של חמישה שיקים, עליו לשלוח התראה ללקוח. במקרה דנן, הבנק נתבקש להציג את הודעת ההתראה ששלח למבקשת לאחר סירוב חמשת השיקים הראשונים. חרף העובדה כי ניתנה לבנק, לבקשתו, ארכה ממושכת כדי לעשות כן, הבנק לא הציג את ההתראה או תצהיר בעניין שליחתה, ולבסוף הודיע כי אין בידו להראות כי נשלחה התראה למבקשת. ההתראה היחידה שהציג התייחסה לרשימת הגבלה חדשה, שהחלה להמנות מיום 10.7.05.
חובת הבנק למשלוח ההתראה היא ביטוי לרצונו של המחוקק להציב בפני הלקוח תמרור אזהרה משמעותי, כדי שייזהר להבא ויכלכל ענייניו, בין מול הבנק ובין מול אחרים, באופן שימנע סירובם של שיקים נוספים. משנכשל הבנק מלעמוד בחובה זו, פגע בזכותה החוקית של המבקשת. מסיבה זו בלבד, אני מורה על גריעת השיקים נשוא הבקשה מרשימת ההגבלה.
אשר על כן אני מקבלת את הבקשה."

עיכוב ביצוע הגבלת חשבון בנק:
במידה והוגש ערעור על הגבלת שיקים (בקשה לביטול הגבלה של חשבון / גריעת שיקים על פי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי) לפני שנכנסה ההגבלה לתוקפה, יש להגיש במקביל בקשה לעיכוב ביצוע הגבלת חשבון בבנק ישראל (סעיף 10א.(א) לחוק)

הח"מ, מנסיונו כעורך דין לביטול הגבלה, יכול להעיד שכמעט תמיד ייטה בית המשפט לקבל בקשות לעיכוב ביצוע הגבלות עד להכרעה בערעור. הנימוק לכך הוא שבמאזן הנוחות שבין הבנק ללקוח, הנזק שייגרם לבעל החשבון כתוצאה מכניסה לתוקף של הגבלת חשבון הבנק שלו גדול לאין שיעור מהנזק (וספק אם קיים כזה בכלל) שייגרם לבנק מעיכוב בביצוע הגבלת החשבון.

פניה מוקדמת אל הבנק בבקשה לבטל הבאת שיק במניין השיקים שסורבו:
תקנה 4(3) לתקנות חוק שיקים ללא כיסוי (סדרי דין) קובעת כי לכתב הערעור יצורף:

"העתק מפניתו של המבקש או של שותף אחר לחשבון אל המשיב בבקשה לבטל את הבאת השיק נושא הבקשה במנין השיקים שסורבו, ותשובת המשיב לפניה"

ראוי לציין כי בית המשפט לא רואה במחדל לפנות אל הבנקכאמור בתקנה 3(4) הנ"ל ככזה שמונע הגשת ערעור על הגבלת חשבון ו/או מהווה תנאי מוקדם להגשתו.
עמד על כך בית משפט השלום בתיק עשא (ת"א) 48898-07-15 לאה לוטי סימקה נ' בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ [פורסם בנבו, 27.12.2015]:

"אכן, לפי תקנה 4 (3) בתקנות, יש לצרף לערעור העתק מפניית המערערים לבנק ואת תשובתו. עם זאת, לא נקבע בתקנות כי עצם הפנייה או צירוף הפנייה מהווים תנאי הכרחי מוקדם להגשת הערעור. ולא בכדי לא נקבע כך. נראה שתכלית ההוראה המפנה את המערערת לפנייה מוקדמת לבנק הינה מתן הזדמנות לבירור מקדים שמא נפלה טעות בהתנהלות הבנק, טעות שניתן לתקן ובכך לחסוך משאבים (יצחק עמית, חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, הפרקליט מ"ד 449, 462). מקום בו מאשר הבנק שנפלה טעות אך בהיעדר פנייה מקדמית נעשה הדבר רק במסגרת בירור הערעור, עלול מחדל אי הפנייה המוקדמת לבוא לכדי ביטוי בפסיקת ההוצאות. אך מקום בו ממילא עומד הבנק על עמדתו שאין בסיס לטענות המערערת, כפי שנטען בערעור זה, כלל לא ברור מה טעם היה בפנייה מוקדמת לבנק. וודאי שאין לראות במחדל שכזה יותר ממחדל פרוצדוראלי שאיננו מצדיק סנקציה גורפת של מחיקת הערעור."

המועד להגשת ערעור על הגבלת חשבון בנק:
תקנה 5 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), תשמ"ב קובעת כי המועד שממנו מתחיל ירוץ המועדים להגשת ערעור על הגבלת חשבון הוא המועד בו הומצא הודעת ההגבלה על ידי הבנק:

"עשרים ימים מיום ההמצאה של הודעה לפי סעיף 3א(א) לחוק"

ואולם, חשוב מאד להדגיש כי בית המשפט ייראה בד"כ את המועד בו חוייב בעל החשבון בעמלת הודעה על הגבלת חשבון ואת מועד החוב בעמלת משלוח הודעה על הגבלת חשבון כחזקה למועד המצאת ההודעה כאמור בסעיף 5 לתקנות הנ"ל.
לאיזה בית משפט יוגש ערעור על הגבלת חשבון:
לעניין הסמכות העניינית והמקומית להגשת ערעור על פי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי נקבע בתקנה 1 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), תשמ"ב-1981:

"ערעור לפי סעיף 10 לחוק יוגש לבית-משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא סניף הבנק שעליו נמשך השיק נושא הערעור (להלן – סניף הבנק), ושהוא הקרוב ביותר לסניף הבנק."
כאשר הסמכות המקומית להגשת תביעה שייכת למחוז תל אביב, ניתן להגיש את התביעה גם בבית משפט השלום בתל אביב וגם בהרצליה. ואולם, על פי הוראות תקנה 1 הנ"ל, במקרה שסניף הבנק בו נוהל החשבון המוגבל נמצא בתל אביב, קונה בית משפט השלום בתל אביב בלבד את הסמכות לדון בערעור על הגבלת חשבון הבנק ובית משפט השלום בהרצליה חסר כל סמכות מקומית לדון בו.
לסיכום
היה ומתברר למשרדנו כי אכן עומדות לצדו של של הלקוח טענות סבירות לביטול ההגבלה מוגשת על ידי משרדנו בקשה מיידית לעיכוב ההגבלה עד לבירור הערר. מניסיוננו, לאחר מספר ימים שמשרדנו מגיש את הבקשה – יעכב בית המשפט את ההגבלה עד להכרעה סופית בהליך הערר, עיכוב זה יישאר בתוקף עד לסיום הדיון בתיק (בד"כ חצי שנה עד שנה מיום הגשת הערר).