הקפאת הליכים הוא מצב של חדלות פירעון מוגדר לחברה ,מצב שאין לחברה אפשרות לשלם את חובותיה לנושים השונים וכלל הנכסים של החברה לא מספיק בכדי לכסות את חובות החברה.
החברה יכולה לבחור בשתי דרכים :
לפרק ולסגור את החברה
להיכנס להקפאת הליכים כנגד החברה .
הדרך הראשונה ,פירוק וסגירת החברה הדרך הזאת תפגע מאוד בנושים בלקוחות ולבטח בעובדים .
הדרך השניה ,כניסה להקפאת הליכים שתאפשר לחברה לעבור הליך שיקומי שבמסגרתו ישנם כמה אפשרויות כמו להגיע להסדר נושים עם תוכנית הבראה ,למצוא משקיע שרכוש את החברה או לחילופין למצוא שותף .
כניסה להליך הקפאת הליכים – איך זה עובד?
החברה מגישה לבית המשפט בקשה למתן צו הקפאת ההליכים נגדה, שיאפשר לה:
הקפאת כל ההליכים המשפטיים שיפתחו כנגד החברה וזאת על מנת להיכנס להסדר עם הנושים, בכדי שלא יוכלו לפעול כנגד החברה.
להיכנס להסדר הבראה בהסכמת הנושים שבמהלכו החברה תמשיך לפעול, לגבות כספים מלקוחות ולהזרים כספים לקופת החברה.
כמובן שבחירה בדרך המאפשרת לחברה להמשיך לפעול כ׳עסק חי׳ לכול דבר, לא הייתה מתאפשרת במקרה שהחברה הייתה בוחרת להתפרק ולמעשה, לחדול מפעילות .
על פי החוק אם מישהו טוען שהוא נפגע ממתן הצו להקפאת ההליכים, הוא רשאי לפנות לבית המשפט. בית המשפט ידון בטענות ועלול גם להורות על ביטול הצו להקפאת הליכים.
במצב זה חלה למעשה הקפאה מוחלטת של יכולת מימוש נכסי החברה למשך 9 חודשים, נעשה הסדר נושים לעניין סדרי הפירעון של חובות החברה.
ההסדר עצמו יכול שיכלול פטור מערבויות, סיווג הנושים לקבוצות בהתאם לאופי החוב כלפיהם ואופן חלוקת הכספים והנכסים שיבוצעו אליהם בהתאם להסדר
מטרות ההסדר
מטרתו העיקרית של ההסדר הינה להביא למצב שבו החברה תצליח להשתקם בסופו של תהליך.
תהליך "ההבראה" של החברה מלווה בדרך כלל באמצעות נאמן, שתפקידו ללוות את ההליך מראשיתו ועד לסיום תוכנית ההבראה בהתאם לפיתרונות שיגובשו בדרך .
חשוב לזכור – צו הקפאת הליכים אינו עומד בזכות עצמו, ולא נועד סתם "לתת אויר" לחברה, שכן הליכה בדרך של הקפאת הליכים הינה אך ורק שלב, בדרך לגיבוש "הצעת פשרה או הסדר בין חברה לבין נושיה או בעלי מניותיה" על ידי הנאמן אותו ממנה בית המשפט לחברה. אם יאושר ההסדר אותו מגבש הנאמן על ידי הנושים (באמצעות קיום אסיפות נושים, לפי סוגיהם), ההסדר יובא לאישורו של בית המשפט, ובמידה ומאושר "… הרי הוא מחייב את החברה ואת כל הנושים".
דווקא היום כאשר נטיית השוק הינה לבצע מיזוגים ורכישות, קיים סיכוי גדול לכך שעל ידי בקשה למתן צו הקפאת הליכים תצליח החברה למצוא משקיע ולהשתקם, אומנם הדרך קשה וסיזיפית, אך בחשיבה נכונה וניצול הזדמנויות אנחנו מאמינים כי ניתן לשקם את החברה וכי הסיפוק כל כך גדול כאשר מצליחים, ובכך מצילים עובדים, לקוחות, ספקים וכמובן הכי מאושרים הם הבנקים שנתנו הלוואות לחברה והם מצליחים לראות את הכספים חוזרים אליהם.
צו הקפאת הליכים – מתי ולמה?
צו הקפאת הליכים יינתן רק במקום בו מוצא בית המשפט כי יש לחברה סיכוי לשוב ולעמוד על רגליה.
הסדר נושים מאושר מהווה גושפנקא לתחילת הבראת החברה – עורך הדין מישל חזן שבעל תואר שני במנהל עסקים וכלכלה אשר מתמצא בפעילות פיננסית של חברות יוכל לבנות איתך תוכנית הבראה מוסדרת ולהגישה לבית המשפט לצורך זה.
חשוב להבין כי מקום בו יתרשם בית המשפט כי הקפאת ההליכים הינה ניסיון של החברה "להרוויח זמן" ואין בה כל תוחלת או סיכוי להבראה, לא ייתן צו הקפאת הליכים ובמקרים בהם כבר ניתן צו כאמור – לא תתאפשר הארכתו.
"עם התחלת הפירוק עוברת המלאכה של בדיקת חובות החברה למפרק, והנושים שאינם רשאים לתבוע בבית-המשפט, רשאים לתבוע על דרך של הוכחת-חוב לפני המפרק .
הליכי חדלות הפרעון בכלל, והקפאת ההליכים בפרט, מכילים הסדרים דיוניים יחודיים, שתכליתם בירור מהיר ויעיל של מצבת הנשייה של החברה ושל המחלוקות הקשורות בה, תחת קורת גג אחת – היא בית המשפט של פירוק. זאת על מנת לחסוך במשאביהם של כלל הנושים, ועל מנת למנוע עיכוב מיותר בפרעון חובות החברה, עיכוב אשר השלכותיו הכלכליות על הנושים – ברורות.
בין יתר השיקולים שנוקט בית המשפט בטרם יחליט על מתן צו הקפאת הליכים ניתן למצוא:
1. מצב המשק, כאשר לפעמים יש כשל שוק כמו מיתון או כמו בשנים האחרונות קורונה .
בית המשפט מתחשב במצב הכלכלי-חברתי והעיקרון כל עוד לא נגרם נזק מפעילות הנאמן בהקפאה, ההלכה היא כי יש יתרון להקפאה על פני כינוס ופירוק.
2. הנתונים הכלכליים הראשוניים – אם לא ניתן להציג מיד תכנית הבראה והצעת הסדר סבירה, בקשת הקפאה כמסווה לפירוק לא תאושר.
3. ביהמ"ש יבחן את התכנית הכלכלית – תכנית ההפעלה אותה יש לצרף לבקשת ההקפאה צריכה להיות ברת יישום ולהראות את אפשרות להגעה להסדר ועל המקורות בתקופת ההקפאה. התכנית צריכה לכלול מספר פרמטרים:
• תזרים מזומנים צפוי לתקופת ההקפאה.
• תחזית רווח והפסד צפויים לתקופה.
• צעדי ייעול והבראה
נכסים שניתן למכור לטובת התוכנית
בית המשפט לא יאפשר כניסה לגירעון בתקופת ההקפאה.
4. שיקול העסקת עובדים – כאשר עובדים רבים תלויים בחברה בימ"ש נותן לכך יותר משקל, כשבפירוק יפוטרו העובדים ובהקפאה יישארו.
7. הסכמות קבוצות הנושים לסוגיהן – כשנראה שלא תושג הסכמת של הנושים – חסר טעם לאשר הקפאה.
8. עמדת הנושים המובטחים – עמדת הבנקים שהם בד"כ הנושה העיקרי חשובה ביותר, אם לא יתמכו בהסדר – לא תמיד יתקיים.
9. עבודה בתזרים חיובי – ביהמ"ש יבחן האם תקופת ההקפאה תפגע בנושים או להיפך – תגדיל את כמות נכסי החברה, תזרים המזומנים ותיטיב את מצב העובדים.
הליך הבראה של חברה:
מגמת המחוקק ובתי המשפט היא לאפשר מיצוי של הליך של הבראה על פני דרך של פירוק, לא כל שכן, בטרם הוברר מלוא הדרוש ואפשרות שיקומה של החברה ( רע"א 5990/08 ת.ג.י. בע"מ ( בהקפאת הליכים) נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, בפסקה 15 (10.7.08); ע"א 673/87 סאלח נ' דורון כוכבי מפרק פרץ את איסר החברה לבנין והשקעות בע"מ ( בפירוק) (1989)). בעבר עמדתי על כך וסבורני שהדברים נכונים ביתר שאת כאשר עסקינן בחברות בעלות עסקים בהיקף נרחב ומבוזר, אשר נדרשת שהות ולו מינימלית לבירור התמונה העובדתית באופן שיאפשר לבית המשפט להגיע לידי הכרעה מושכלת ( ראה: פר"ק ( ת"א) 28505-05-16 א.ר. לוגיסטיק נדל"ן בע"מ נ' אורן קובי, בפסקה 10 (18.5.16); פר"ק ( ת"א) 36681-04-13 אי די בי חברה לפיתוח בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (9.6.13)).
גישת בית המשפט היא כי אין מקום ליתן צו הקפאת הליכים כאשר צפויה הפעלה גרעונית או שמתן הצו יפגע בנושים. אפנה בהקשר זה לדברי בית משפט זה ( כב' השופטת אלשיך) בפש"ר ( ת"א) 1357/03 מיאב חברה קבלנית לבניין בע"מ, בפסקה 4 (24.12.03), שלפיהם:
"אחד הכללים המרכזיים, הנהוג בחיי המעשה של הקפאת הליכים, הוא סירובה של הפסיקה לאפשר לנאמן, בדרך-כלל, הפעלה גרעונית. זאת, בשל העובדה כי תוצאת הפעלה כזו הינה הרעה נוספת של מצב הנושים, בעיקר הנושים הרגילים, ופגיעה אף בדיבידנד הצנוע המצפה להם, אם היה יתן כנגד החברה צו פירוק…".
