אבל מה קורה במצבים בהם המנוח הותיר אחריו צוואה המנשלת באופן מלא או חלקי את ילדיו או בני/בנות זוגו של הנפטר (שהם יורשיו החוקיים על פי חוק הירושה –למשל, שמורה על הורשת כל עיזבונו של המנוח למטפל/ת הסיעודי שלו, וכאשר יורשים חוקיים אלה טוענים, כי למרות הכתוב בצוואה, עומדת להם הזכות לקבל בירושה חלק גדול יותר מעיזבון המנוח? ומה קורה במצבים אחרים בהם, על פי הצוואה, אחד מהילדים זוכה בחלק גדול יותר מעזבון המנוח בהשוואה לילדים האחרים? במקרים אלו ואחרים, אותם היורשים החוקיים, אשר חלקם בירושה נפגע, עשויים לחוש עצמם מקופחים, ואם תשאלו אותנו, לפחות בחלק מהמקרים, אף בצדק רב.
דוגמאות למקרים בהם מתגלעים סכסוכים בין יורשים
הגשת התנגדות לצו קיום הצוואה יכולה, להתבסס, למשל, על טענת היורשים, כי האח המועדף (או המטפל/ת הסיעודי) הפעילו על המנוח המצווה השפעה בלתי הוגנת, אשר גרמה לכך שהמצווה ערך את צוואתו שלא מרצונו החופשי ובאופן שקיפח אותם. ביכולתה של טענה מסוג זה לבטל את תוקפה של הצוואה.
דוגמה נפוצה נוספת לסכסוך בין יורשים מתגלה במקרים בהם המצווה נישא בשנית, דבר שגורם ליחסים עוינים בין הילדים מהנישואים הראשונים לאישה השנייה ולילדים שהם פרי הנישואים השניים. כמו כן, גם גרסאות שונות של צוואה עשויות להוות סלע מחלוקת, למשל – המצווה עורך צוואה ראשונה שבמסגרתה הוא מוריש את רכושו לאדם מסוים, ומאוחר יותר, הוא עורך צוואה נוספת המנשלת את היורש העיקרי שבצוואה הראשונה מחלק מזכויותיו או מכולן (כפי שאירע במקרי עיזבונותיהם של יולי עופר או של שאול אייזנברג).
ייפוי כוח מתמשך
יפוי כוח מתמשך הינו מסמך משפטי אשר מאפשר לכל אדם מעל גיל 18 להחליט כיצד יטופלו ענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים בעתיד אם וכאשר לא יהיה כשיר קוגניטיבית (מחלות דימנטיות למיניהן, הדרדרות מנטלית, פגיעה קוגניטיבית עקב תאונת דרכים או כל אירוע אחר אשר יגרום לממנה לאבד את היכולת להבין את הנעשה סביבו).
האדם ("ממנה") בשלב הכנת והגשת הייפוי כוח המתמשך יבחר מרצונו, כל עוד הוא מסוגל לקבל החלטות, מי יטפל בענייניו האישיים ו/או הרפואיים ו/או הרכושיים ביום בו הוא יהיה בלתי כשיר לקבל את ההחלטות הללו.
בייפוי כוח המתמשך ימונה מיופה כוח או מיופיי כוח אשר יהיה/ו מוסמך/ים לפעול עבור הממנה בעתיד כאשר לא יוכל עוד לקבל או לבצע החלטות הנוגעות לעיניניו בעצמו.