הגנה על דירת מגורים בהליכי חדלות פרעון אל מול הליך פשיטת רגל

עד היום, אדם שנקלע לחובות ולא הצליח לפרוע אותם, מצא פתרון לבעיותיו הכלכליות רק בהיכנסו להליך פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל ההיסטורית.החל מ 15/09/2019 אושרה רפורמה שתכליתה ומהותה לייעל ולקצר משמעותית את הליכי גביית החובות במדינת ישראל ומתן אפשרות לחייב להשתקם ולצאת לדרך חדשה בזמן מוגבל וקצר יחסית , לצד ליווי של תוכנית שיקום והתנהלות כלכלית נכונה להמשך הדרך.

לפי הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע”ח 2018 -אזרח ישראלי שסך חובותיו פחותים מ-150,455 יפנה ללשכת הוצאה לפועל הרלוונטית עבורו, בעוד שמי שסך חובותיו עולה על הסכום האמור לעיל יפנה לבית משפט השלום (בעבר ולפי פקודת פשיטת רגל התנהל הליך זה בבית משפט מחוזי).אחת מהשאלות שמדירה שינה מעיניי חייבים רבים היא מה יעלה בגורל דירת המגורים שלהם הלא היא קורת הגג שלהם ושל בני משפחתם…ברישא, על מנת להבין במה דברים אמורים, נדרש להסבר קצר על מנת להבין מה היה נהוג עד כה לפי הוראת פקודת פשיטת הרגל ומה יחול מעתה והילך.

חוק חדלות פרעון - שינויים שנעשו

לפני שחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נכנס לתוקפו, הגנה על דירת מגורים של החייב חלה תחת חסות כנפיו של סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, חוק זה למעשה נתן הגנה על מכירתה של דירת המגורים במסגרת הליכי פשיטת הרגל . במקרה בו החייב היה בעלים של נכס רשום בטאבו -לשכת רישום מקרקעין (7% מהקרקעות במדינה הן בבעלות פרטית) הרי שהנכס נחשב כמקרקעין “תפוס”,  והחייב למעשה  נשאר לחיות בדירתו עד יום מותו . מצב זה הביא לכך שהכונס יכול היה למכור את הנכס כ”נכס תפוס”. 

המשמעות וההשלכות הקיימות בדירה תפוסה הופכים למעשה את מימוש מכירת הדירה לצורך כיסוי החובות  כפעולה פחות משתלמת עבור הנושים,  ופעמים רבות אף  אפשר לבני הזוג של החייבים, במידה והנכס היה רשום על שמם או הגיע להם לפי חוק מכוח הנישואין, לרכוש את הנכס בסכום נמוך במיוחד וכך לשמור על ביתם. מקרה נוסף הוא, כשהנכס הוא בבעלות רשות ו/או מנהל מקרקעי ישראל  (מנהל מקרקעי ישראל ממונה על כ 93% משטחי המדינה)  והבעלים שרוכשים את הקרקעות הללו נחשבים מבחינת החוק “חוכרים”. במקרה של חכירה נחשב הנכס כנכס “פנוי” והחייב קיבל למעשה דיור חלופי למשל 4 שנים. גם פה ירד למעשה שווי הנכס והגיע לכדי שליש משוויו הריאלי בשוק.

יוצא איפה, כי בשני המקרים המובאים לעיל, הן כבעלים פרטי של נכס והן כחוכר, סיפק סעיף 33 לחוק הגנת הדייר זכויות לחייבים, אשר הפכו למעשה את שוויה של דירת מגוריהם לשם מימושה, לפעולה פחות משתלמת עבור הנושים. עוד יצוין כי גם במקרים שסעיף 33 לחוק הגנת הדייר לא היה בתוקף, עדיין נהג בית המשפט לפעול בצורה דומה וזאת תחת חסותו של סעיף 86 א’ לפקודת פשיטת הרגל, אשר קבע כי ביהמ”ש יאפשר מכירת הדירה לצורך תשלום חובות, רק לאחר שיימצא מקום מגורים חלופי במידה סבירה ו/או יינתן פיצוי כספי לחייב ולבני משפחתו.

מה למעשה קורה היום וכיצד ניתן להגן על דירת מגורים באמתחתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

שינוי החקיקה מביאים איתם מסקנות כי לא תמיד נכון להפנות אדם שנקלע לחובות להליך של חדלות פירעון במידה ויש לו נכס נדל”ן , ששוויו לפי הערכת שמאי,  הינו גבוה משמעותית מגובה החוב או במידה וערך הנכס יאפשר לחייב לפרוע חובותיו המלאים ועדיין יוותר בידו סכום מספק לרכישת נכס אחר ו/או למגורים בשכירות לטווח מספק עבורו.. חשוב לדעת כי כיום, גם במקרים בהם שווי הנכס אינו גבוה משמעותי מגובה סך חובותיו של החייב, והחייב בחר להיכנס להליכי חדלות פירעון, עדיין… לא ימהר ביהמ”ש להעמיד את דירת המגורים למכירה ויעדיף להילחם ולמצות כל פתרון אפשרי שיימצא.

על חשיבות ההגנה המשפטית לדירת מגורים, נטרול האפשרות לפנות לעזרת חוק הגנת הדייר והחלתם של  הליכי חדלות פירעון החדשים והכרוכים בה ,יש לתת את הדעת ולקבל תמונה נרחבת אודות מצבו הנוכחי של החייב, בני משפחתו וצפי לעתידו כל שניתן. לפניכם מקרה שפקד את משרדנו בין בני זוג כשהבעל נכנס לחובות מעסקיו והאישה נלחמת לשמור על זכויותיה בדירה והדברים הם כדלהלן:

המדובר בזוג נשוי אשר עומד בפני גירושין  ולהם שלושה ילדים קטינים. הבעל נקלע לחובות על סך 9 מיליון הקשורים לעסקים אותם ניהל ואשר לאישה אין בהם יד. בבעלות הזוג דירת מגורים אשר עליה רובצת משכנתא על סה”כ  מיליון ₪.

האישה הגיעה אלינו כשבעלה נמצא בתוך הליך של חדלות פירעון והנושים מבקשים מימוש דירה המגורים על מנת לכסות חובותיו. האישה למעשה, ביחד עם שלושת ילדיה הקטינים נלחמת על מנת לשרוד את המשבר הכלכלי אליו נקלעה בעל כורחה ובצילו של משבר הקורונה אשר מוסיף קושי רב גם כן ובכל מאמציה וכוחותיה לא להיזרק לרחוב. יודגש כי המנהל המיוחד (האמון על טיפול בהליכי חדלות הפירעון של הבעל) הציג חוות דעת שמאי אשר העריך הדירה בתחילת 2019 בשווי של 4 מיליון ₪.

מכאן החל  משרדנו לפעול בהתאם ובכפוף להוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ובהגנתו של סעיף 229(ג)(1) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע”ח –  2018 (להלן: “חוק חדלות פירעון”):

בית המשפט לא יאשר מכירת זכות במקרקעין כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מצא כי התקיימו כל אלה:

התועלת שתצמח לנושים ממכירת הזכות האמורה גוברת על הנזק שייגרם ליחיד כתוצאה מכך, בהתחשב, בין השאר בגילם של היחיד ובני משפחתו הגרים עמו ובנסיבותיהם האישיות ובכלל זה מצבם הבריאותי;

משרדנו נדרש להילחם ולהוכיח שווי דירה עכשווי של דירת המגורים, (אשר עמד על 3.3 מיליון ₪)  ולספק דוחות מפורטים אודות  מצבם הבריאותי והנפשי של התא המשפחתי ובפרט  של אחד  הקטינים אשר זקוק למסגרת חינוך מיוחד, מצבה הכלכלי של האישה ויכולתו של היחיד לכלכל הן את עצמו והן את משפחתו וכן לשלם חובותיו בהליך הנוכחי  ואגב הגירושין בעתיד. תהליך ארוך , שקלול נתונים רבים, בדיקות כלכליות נרחבות, חוות דעת בריאותיות/נפשיות של כל בני המשפחה הביאו את בית המשפט לאזן בין טובת הנזק שייגרם ליחיד ולתא המשפחתי אל מול התועלת שתצמח לנושים ובבואו להחלטה סופית, אפשר לאישה לגייס כספים על מנת לרכוש חציו של הבעל בדירת המגורים .

תוצאה מיוחלת זו הינה הליך של עמל רב וארוך, אשר נדרש בו הן ידע משפטי והן ליווי של אנשי מקצוע רבים . בעבר, אכן עמדה הגנה איתנה על דירת מגורים עת אדם נקלע לחובות אשר אותם לא הצליח לפרוע. כיום ההליך הינו יותר מורכב, ונדרש הבנה נרחבת ושכנועו של בית המשפט בכל דרך מתבקשת ונדרשת אולם עדיין נוקט בית המשפט בעמדתו כי התא המשפחתי הינו ערך בעל חשיבות עליונה!

Call Now Button